כשנשאל את עצמנו בעוד כמה שנים מהם הדברים הטובים שהביאה עמה מגיפת הקורונה, אין ספק
שהטרנספורמציה הדיגיטלית והעמקת האימוץ של טכנולוגיות דאטה ואנליטיקה חדשות יהיו בין התועלות
המרכזיות שנמנה. אך למרות זאת, לדברי דניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל, כיום ארגונים מנצלים רק 5%
מפוטנציאל הצמיחה הטמון בבינה מלאכותית, בעוד שבשילוב עם מיכון וייעול תהליכים ידניים, בינה
מלאכותית עשויה להביא לחיסכון תפעולי של 80%(!)
הקורונה אכן גרמה לארגונים רבים להאיץ את השימוש בדאטה ובבינה מלאכותית, אבל לעתים, בשל
הדחיפות ומכורח הנסיבות, אומצו פתרונות בלי תכנון מספיק. גם בימים אלה, הקורונה ממשיכה לגרום
לארגונים לעצור ולשאול את עצמם מה הם יכולים לשפר ולייעל באמצעות בינה מלאכותית, ואיך לעשות את
הדברים נכון יותר מכאן והלאה.
תכנון ובחירה מושכלת הכרחיים במיוחד בפרויקטים של דאטה. ארגונים רבים שכבר החלו לשלב מערכות AI
לצורך ייעול או הפקת מידע עסקי חיוני, מתאכזבים לעתים קרובות לגלות שהתוצאות לא תואמות את הציפיות
שלהם. ארגונים אחרים שבנו מערכות שונות לאורך השנים, מבינים שמערכות שלא מתקשרות זו עם זו לא
מפיקות לארגון את מקסימום התרומה והערך האפשריים, ושנדרש עדכון או רענון. וכאמור, ארגונים שפעלו
בתגובתיות בתקופת הקורונה מבינים שכדאי לעצור ולתכנן. אך מכיוון שפרויקטים של דאטה לרוב נתפסים
כפרויקטי ענק יקרים וממושכים, פעמים רבות ארגונים מהססים האם להיכנס אליהם.
גישת ה"ספרינט" – לא רק לסטארטאפים
בעולם הטכנולוגיה והסטארטאפים התפתחה בעשור האחרון מתודולוגית הדיזיין ספרינט (Design Sprint),
שמטרתה להפחית את הסיכון כאשר רוצים להביא לשוק מוצר, שירות או פיצ'ר חדש. בתהליך קצר שאורך
מספר ימים, מגדירים מטרות, מאמתים השערות וקובעים תוכנית עבודה לפני תחילת הפיתוח עצמו.
את אותה גישה שעובדת בחברות הטכנולוגיה אנחנו יודעים היום ליישם גם בארגונים וחברות ותיקים
ומסורתיים יותר, כדי למצוא פתרון לשאלה עסקית בוערת, לגבש אסטרטגיה, או לתכנן וליישם פרויקטים של
דאטה ואנליטיקה בפרקי זמן קצרים יותר ובתקציב נמוך יותר. אנחנו יודעים לעשות זאת תוך כדי גידור הסיכון
לארגון, אך מבלי להתפשר על החדשנות והפתרונות המתקדמים ביותר. אז איך זה עובד? איך ניתן ליישם
גישה גמישה ומהירה כזו גם בארגונים פחות טכנולוגיים?
תהליך מהיר ומודולרי, גם לתקציב מוגדר או מצומצם
ניתן לעשות תהליך גמיש ומהיר דמוי ספרינט ולבצע פרויקט תוך זמן קצר. מומלץ לעשות זאת עם מומחה
בלתי תלוי המנוסה גם בגיבוש אסטרטגיה וגם במימוש האסטרטגיה באמצעות פרויקטים, ניסיון בנישות רבות
ובטכנולוגיות מגוונות, ובלי מחוייבות לספק טכנולוגיה כזה או אחר (כלומר שאינו מפיץ – reseller – של אף
טכנולוגיה).
להלן שלבי התהליך המודולרי, כאשר בכל שלב ניתן לבחור האם להתקדם עכשיו בתהליך או לעצור:
- הבנת השאלה או הבעיה העסקית בה רוצים לטפל ומה החלום בקשר אליה.
- קבלת אינדיקציה מהירה האם קיימת היתכנות, מה ריאלי לצפות ומה לא, אילו פתרונות נכונים ומתאימים
לבעיה הספציפית ולארגון – ואילו לא. - גיבוש אסטרטגיית דאטה מתאימה שמתחשבת בתקציב ובמטרות הארגון. האסטרטגיה כוללת תוכנית
מפורטת שניתן להתחיל ביישומה עוד ברבעון הנוכחי כדי לנצל שאריות תקציב של שנת הכספים הנוכחית, או
כהכנה לתוכניות העבודה ולתקציבי השנה הבאה. האסטרטגיה מאפשרת לדעת בפני מה עומדים ולקבל
החלטות, גם אם הביצוע אינו מיידי, או אם בוחרים ליישם את הפרויקט בשלבים. - במידה ורוצים – ניתן לעבור ליישום מיידי של האסטרטגיה. ניתן ליישם את האסטרטגיה או את חלקה על פי
אותם עקרונות של גמישות וזריזות שהזכרנו קודם, ובהתאם לתקציב מוגדר. בשלב זה ניתן לבחור לממש את
האסטרטגיה עם אותו גוף שסייע בגיבושה (אך כאמור רצוי שלא יהיה מחויב לטכנולוגיה מסוימת), או עם ספק
אחר (כאשר לא רוצים להתחייב לספק אחד). ובעיקר, ניתן להתקדם במימוש האסטרטגיה צעד-צעד, על פי
לוח הזמנים המתאים לארגון.
בגישה זו לפרויקטים של דאטה ואנליטיקה, הגמישות והשליטה בתהליך ובתקציב נשארת בידי הלקוח בכל
רגע נתון, ואין צורך לדחות את ההטמעה של פתרונות שיכולים להביא לייעול ולצמיחה, רק מפני שהתרגלנו
לחשוב עליהם כפרויקטים ענקיים וארוכים.
